רמנה מהארישי בחר מתוך הכתבים ההינדואים העתיקים בסנסקריט כמה אלפי בתי־שיר המהללים את ארונאצ’לה. למעשה רמנה מהארישי חווה בחייו את אמיתותם של רבים מבתי־שיר אלה. הוא תרגם שבעה בתים לטמיל והם מצויים באוסף הכתבים של שרי רמנה מהארישי (יצא לאור בעברית בהוצאת אבן חושן, 2009).

אמר שׁיוָה: “אף שהיא מטֶבע האש, הופעָתי נטולת־הברק בדמות הר, כאן בָּנקודה הזאת, היא מעשה של חסד ודאגה אוהבת להמשך קיומו של היקום. כאן אני שרוי תמיד כָּאֶחד הנעלֶה. זְכוֹר כי בפנימיות ליבי מצויות תפארת ההתעלוּת וכל הנאות העולם. דע כי הקַרמות האכזריות כובלות את יישויות היקום והן שיעבודו של הגִ’יוָה (העצמי האינדיבידואלי). די במראהו של ארונאצ’לה הזוהֵר כדי לבטל את קיומן. המשמעות האמיתית של הוֶדַאנְטָה, שאין להשיגה ללא יֶגע אינסופי, מושגת בקלות על ידי כל מי שיכול לראות את ההר באופן ישיר, או אפילו רק לחשוב עליו מרחוק. אני, האֵל, גוזר כי אלה המתגוררים בטווח שלוש יוֹגָ’נוֹת (כ־16 ק”מ) סביב ההר, ישיגו איחוד עם העליון, המסלק את השיעבוד גם בהיעדר חניכה”.

Arunachala with Green Foliage

כדי לחוות את האמת שבהצהרות המוזכרות לעיל, עלינו ללכת בנתיב שמתווה רמנה מהארישי. במהלך חייו התרחשו אירועים רבים שסילקו כל ספק באשר לגדולתו של ארונאצ’לה וההולכים בנתיב שהראה, מממשים זאת בחוויה ישירה.

דֶוָרָאגָ’ה מוּדָאליַאר חי במחיצתו של רמנה מהארישי שנים רבות. הוא נזכר:

שמעתי מפיו של בהגוואן את הפרטים של שני מעשי ניסים שהוא ידע עליהם. בימים הראשונים לשהותו על ההר, ירדה גברת אחת מן הרכבת בתחנה בטירוונאמלי באישון לילה, נכנסה לג’וּטְקָה (כרכרה) וביקשה מהרכּב להביא אותה לרחוב מסוים בעיר. הרכב, שהיה נוכל, לקח אותה למקום מרוחק ועמד לשדוד ממנה את תכשיטיה כאשר לפתע צצו שני שוטרים משום מקום, שמעו את תלונתה, ליוו אותה בביטחה בכרכרה לביתה והלכו משם. הגברת רשמה את מספרי התגים של שני השוטרים וחקרה על אודותיהם במטרה להודות להם או לתגמל אותם, אך לא ניתן היה לאתר אותם ואף אחד בתחנת המשטרה בטירוונאמלי לא שמע על האירוע הלילי הזה. בהגוואן סיפר לי את הסיפור הזה כאשר שוחחנו על נושא הניסים ואמר כי ניסים מתרחשים גם עכשיו.

באותה פעם הוא סיפר לי עוד סיפור אחד, דומה. היה פעם זקן נכה אחד, קרוב משפחה של סוּנְדָרֶסָה אָיַר שלנו, איש אדוק מאוד שנהג להקיף בהליכה את ארונאצ’לה למרות נכותו. לאחר שנים רבות בטירוונאמלי, פעם אחת הוא כל כך התרגז על היחס שקיבל מקרובי המשפחה אצלם התגורר ושבהם היה תלוי, עד שהחליט בשאט נפש לעזוב את טירוונאמלי, ללכת אל אחד הכפרים ולנסות להרוויח כסף לפרנסתו. לפני שיצא מפאתי העיר, הופיע לפניו ברהמין צעיר ובחוצפה גלויה חטף ממנו את קביו ואמר: “אתה לא ראוי לאלה”. לפני שהזקן יכול היה להגיב, הוא נוכח כי שבה אליו היכולת להשתמש ברגליו וכי הוא יכול ללכת ללא קביים.

Arunachala Full Moon

בהגוואן אמר שהכיר את המקרה באופן אישי, בציינו את דמיונו למקרה המופיע בארוּנאצ’לה סְתְהָאלָה פּוּרָאנָה, שם סוּפר כי האל ארונאצ’לה הופיע בדמות אדם, זרק את קביו של דבק זקן אחד שלו שהקיף בהליכה את ההר זה שנים רבות על אף נכותו ושבדיוק אז, בהיותו באמצע אחת ההקפות, נכנס לבריכת סוֹמָה טִירְתְהָה (במרחק של כשניים וחצי ק”מ מרמנה אשרם) כדי לשתות. בו ברגע נוכח הנכה כי החלים. (מתוך My Recollections of Bhagavan).