רָמָנָה מָהָארישִׁי

קְרִישְׁנָסְוָואמִי אָיַר, הנשיא בדימוס של בית המשפט בטְרָוַנְקוֹר, כותב על ביקורו אצל רמנה מהארישי: “לפני שנים רבות, ליד הגיא שבגבעת האור, כלומר, ארוּנאצ’לה, במקום מגורים צנוע, עשוי קש ואבן, לצד מעין נובע, בחברתם של סנאים, קופים ויצורי סבך אחרים, ראיתי לראשונה את דמותו הצנומה של יוגי, הדומה לשלהבת נר. הנר גדל כעת והפך לשְׁרי רָמָנָה אַשְׁרַם. השלהבת עדיין שם, עתה כאז. הפרדוקס הוא שהשלהבת מזינה את הנר ולא הנר את השלהבת.”

שרי רמנה מהארישי העניק לאנושות נתיב ישר וישיר, המסלק אחת ולתמיד את יסורי הקיום האנושי ומוביל את האדם אל האור הבהיר והנצחי של המודעות המאושרת־תמיד. את תמצית תורתו ניתן למצוא ביצירת הפרוזה שלו מי אני?. כשהאדם מממש את טבעו האמיתי, הוא מתעלה מעל מגבלות הקיום הגופני ונהיה מודע לעצמיותו בת האלמוות. למימוש האמת הזאת המליץ שרי רמנה על טכניקת החקירה העצמית. הוא הבטיח למחפשים שכל אחד כשיר ללכת בנתיב הזה, ללא הבדלי גזע, דת או אמונה.